מישחוק תוצאתי – עקרון זכות הבחירה

"אני רוצה את הסלט בלי בצל בבקשה", ביקשתי בנימוס מהמלצר הצעיר. מבטו העיד על חוסר שביעות רצונו מבקשתי "המוזרה", והוא דקלם נימוק מפוקפק שהיה אמור להסביר לי מדוע בקשתי היא בגדר משימה בלתי אפשרית. ויתרתי. לא אוהב בצל חי בסלט. למסעדה הזו לא חזרתי. אמנם המנה שהזמנתי כחלופה הייתה די טעימה, אבל נגזלה ממני זכות הבחירה ולכן בחרתי שלא לבחור בה שוב.

הבחירה לשחק
בספר האלמותי 'הרפתקאותיו של תום סוייר' מאת מארק טווין, ישנו הסיפור המפורסם שבו תום מקבל עונש לצבוע את הגדר. כשחברו לועג לו על כך, תום מעמיד פני תם ומציג את צביעת הגדר כמשחק מהנה, מאתגר וכצ'ופר גדול. חברו מתחנן לסייע ולהנות גם הוא מהצביעה אך תום מסרב בהתמדה. לבסוף מתרצה תום כאשר הוא מקבל מהחבר תפוח עסיסי בתמורה לזכות שבצביעת הגדר. תום נהנה גם מהתפוח וגם ממנוחה בזמן שחבריו צובעים עבורו את הגדר בהנאה. המשל בסיפור נקרא "אפקט סוייר" וסיכומו נעוץ במשפט אחד מתוך הספר: "עבודה היא כל מה שאדם נאלץ לעשות ומשחק הוא כל מה שאדם לא נאלץ לעשות". הבחירה הראשונה ואולי החשובה ביותר במשחק היא הבחירה להשתתף במשחק. כפי שהגדיר דניאל ה' פינק בספרו 'מוטיבציה': "משחק הוא מערכת חוקים שאדם מקבל על עצמו מרצון ומבחירה חופשית". נסו לשחק עם מישהו שלא בחר לשחק ושאינו מעוניין או מתעניין במשחק ותגלו שזה פשוט בלתי אפשרי.

זכות הבחירה במשחק
"משחק הוא מערכת בחירות משמעותית" (Sid Meier).
לא מזמן חיפשתי משחק פשוט מאוד שמתאים לילדים קטנטנים. מצאתי משחק מחשב של טלאטאביז המותאם לפעוטות. האתגר במשחק הוא להזיז את דמות הטלטאביז מצד לצד בזמן שהיא גולשת במורד ההר הירוק, בכדי למנוע התקלות של הטלטאביז בסלעים ובחפצים שונים. דמיינו את המשחק הזה בלי זכות הבחירה, לילד אין בחירה מתי ללחוץ על הכפתור ואין לו בחירה לאיזה כיוון לכוון את הדמות שעל המסך. עם הסרת זכות הבחירה, הופך המשחק לסרטון ותו לא.

כשלשחקן אין אפשרות בחירה וכשהבחירה לא משפיעה על מהלך המשחק או התקדמות בו, אין משחק, אין אתגר ואין לשחקן תפקיד במשחק. בכל משחק יש מערכת של בחירות שעלינו לעשות. בחירות אלו משפיעות על ההתקדמות שלנו במשחק. אנחנו לומדים כיצד להתקדם, אילו בחירות הן נכונות, מתי לעשות כל בחירה וכיצד להשפיע על ההצלחה שלנו המשחק.

משחק מורכב לפעמים מאתגר ובחירה אחת יחידה. כשקיבלתי רישיון נהיגה, המצאתי לעצמי משחק משום שחיפשתי סיבות טובות לנסוע לכל מקום אפשרי. בחרתי רכב אקראי והאתגר שלי היה לעקוב אחריו עד למעוז חפצו. כך מצאתי עצמי נוהג למקומות זרים, מכיר דרכים חדשות ומנווט את דרכי בטרום עידן ה- GPS. המשחק הזה מורכב מבחירה אחת ויחידה שמובילה לדרך לא ידועה ולחוויית חוסר וודאות שאני אישית מאוד אוהב.

תפקיד הבחירה
בחירה היא חופש בעולם של אפשרויות מוגבלות. ביהדות זכות הבחירה היא מהות והיא זו שמבדילה אותנו מבעלי החיים. החופש לבחור הוא עץ הדעת של בני האדם.
כשאנו בוחרים, אנו נחשפים לתוצאות הבחירה שלנו ומפתחים מודעות להשלכות של הבחירה שעשינו. אנו לומדים את חוקי העולם בו אנו חיים ואת קשרי הסיבה-תוצאה.

במחקריו של פרופ' דן אריאלי, מתואר כיצד זכות הבחירה משפיעה על שביעות הרצון, ההרגשה ועל החיבור שלנו לבחירה שעשינו. כשאנו מרגישים שהבחירה בידינו אנו מרוצים יותר ואפילו קונים יותר. אם אתקשר לדוגמה למוקד שירות לקוחות להזמין טכנאי, סיכוי סביר שיגידו לי: "הטכנאי יגיע ביום שני בין השעות שמונה בבוקר לשמונה בערב – תמתין, הוא יתקשר…". אילו נותן השירות היה מבין את עקרון הבחירה, הוא היה מציע לי שתי חלופות: "מתי תעדיף שהטכנאי יגיע, ביום שני או ביום שלישי?" זכות הבחירה הפשוטה כל כך גורמת ללקוח להרגיש שהבחירה נעשתה על ידו ולכן הוא מחויב לה יותר, מחובר יותר לבחירה ומסיים את השיחה מרוצה יותר מרמת השירות.

מזל או אשליית הבחירה
ביקור של 10 דקות בקזינו המפואר והעתיק של באדן באדן בגרמניה, סיפק לי הבנה על הקשר בין בחירה למזל. משחקי מזל והימורים מייצרים אשלייה של בחירה משמעותית. משמעותית במובן שבו תשפיע הבחירה שלנו על התוצאות. אך למעשה מדובר במזל או בהסתברות שהמספר או הצבע שבחרנו ברולטה הם אלו שעליהם ינחת הכדור. עם זאת רבים וטובים מנסים למצוא את הדרך לבחור "נכון" ולהשפיע על המזל (או ההסתברות) בעזרת אשליה של בחירה.

במשחקים רבים אחרים ישנו שילוב של בחירה אקראית, כמו זריקת הקוביות בשש בש ובחירה ממשית שיש לעשות לאחר מכן, של אילו כלים להזיז על המגרש ולאן. השילוב של בחירה אקראית ובחירה ממשית, מלמד אותנו שיעור חשוב לחיים: תמיד שמורה לנו זכות הבחירה איך להגיב לבחירות הגורל שנכפות עלינו.

יישומי זכות הבחירה
מורה בתיכון ירושלמי בו העברנו השתלמות, אפשרה לתלמידים לבחור משימות ועבודות מתוך מבחר ולפי ניקוד שהם מקנים. בכל תחילת שיעור נכנסה המורה לכיתה וכתבה על הלוח מספר אפשרויות בחירה שלכל אחת ניקוד משלה. אם תסכמו את פרק חמש, תזכו ב- 100 נקודות ואם תענו על השאלות בעמוד 7, תקבלו 30 נקודות על כל שאלה וכד'. האתגר היה קבוצתי: "עליכם לצבור עד סוף השיעור 500 נקודות משותפות. לנקודות אין משמעות חומרית ואין פרס שמובטח בסוף הדרך אבל המוטיבציה להשיג את הנקודות הייתה חזקה (קראו את המאמר על תגמולים במשחק). הבחירה במשימות, גרמה לתלמידים לחלק בניהם את העבודה, לסייע זה לזה וללמוד באופן עצמאי וקבוצתי. למורה נשאר רק להתענג על הכיתה הלומדת, לעבור בניהם ולעודד אותם במחמאות ותגמולים רגשיים.
י
ישומי זכות הבחירה מקבלים ביטוי משמעותי גם בעולם העסקי: מנהל בארגון גדול החליט לאפשר לעובדיו בחירה פשוטה: ליצור קשר עם 10 לקוחות במהלך היום, או בין השעות תשע לעשר או בין אחת לשתיים בצהריים. הבחירה הפשוטה הזו הובילה לשיפור בתוצאות העסקיות. העובדים הרגישו שניתנה להם בחירה ולכן התנגדו פחות לאתגר קידום המכירות היזום של המנהל. התוצאה הייתה יותר טלפונים יזומים ללקוחות ובשורה התחתונה יותר מכירות. פשוט!

לסיכום:
צרו חוקי משחק מהנים ומאתגרים, שיגרמו למשתתפים לבחור להשתתף במשחק. צרו משחקים שיש בהם בחירות שביכולתם להשפיע על התוצאה, הוסיפו בחירות לתהליכי למידה ועבודה ואפשרו ללומדים ולעובדים לבחור בתוך מסגרת המגבלות הקיימות. הגבילו את הבחירה למספר אפשרויות מצומצם בהתאם ליכולת של השחקנים.
בחרו לבחור בבחירה!