משחוק בסיסי – משל הסלט למשחוק תוצאתי

התחלתי במשחוק קצר שעשיתי לעצמי הבוקר, על מנת למצוא לעצמי דרך מהנה ומאתגרת לכתיבת המאמר שאני רוצה לכתוב כבר זמן רב. משחוק הוא שימוש באלמנטים מעולם המשחק, בתהליכים שאינם משחקיים, כמו לכתוב מאמר לדוגמה… משחוק מאפשר לנו להנות יותר מהדרך ולשפר את התוצאה (אתם תחליטו על איכות התוצאה במקרה הזה). במאמר זה שיהיה ראשון בסדרת מאמרים קצרים על משחוק, נגלה ביחד מהו בסיס המשחוק, עליו מושתת כל משחק וכל תהליך משחוק מהפשוט ביותר ועד למורכב ביותר.

אז ככה –
המטרה: ללמד אתכם מישחוק
הדרך: לכתוב מאמר
החוקים: 1) מאמר קצר בן לא יותר מעמוד וחצי. 2) לרשותי לא יותר משעה לכתיבה. 3) על המאמר להיות פשוט מאוד וקל להבנה. 4) אם מתחלף השיר ברדיו, אז עלי לעבור מייד לכתוב פסקה חדשה בנושא חדש.

דמיינו לעצמכם – סלט! לא, לא מדובר במאמר על דיאטה, אבל הדימוי הזה יסייע לנו להבין על מה מדובר. כשאנו מכינים סלט אנו מחפשים תחילה את הכלי המתאים להכלתו – קערה, צלחת עמוקה או אפילו גיגית חגיגית וצבעונית שמתאימה לסלט משפחתי מוגדל בשקל תשעים. לאחר מכן אנו בוחרים את מרכיבי הסלט שהם למעשה ערבוב של ירקות ו/או פירות שאנו אוהבים. משחוק בדומה לסלט, מתחיל תמיד מהבסיס שיכיל לתוכו את כל המרכיבים שנבחר בהמשך. (התחלף שיר ועוד לא סיימתי עם עקרון הסלט).

מהי קערת הסלט של המשחוק?  
(התגברתי על האתגר – ממשיכים עם הסלט). בבסיסו של כל משחק או מישחוק נמצא האתגר. תפקידו של המשחק בחיינו כמו גם בחייהם של בע"ח רבים, הוא ליצור מרחב ללמידה, התפתחות והתקדמות המתרחש כשאנו מתמודדים עם אתגרים שונים: אתגרים מוטוריים, נפשיים, רגשיים, פיזיים, חברתיים, שכליים וכד'. קערת הסלט שלנו אליה ניצוק את כל המרכיבים, היא האתגר. משחק בלי אתגר זה כמו סלט בלי קערה – מפוזר, לא ברור, לא עושה חשק ועשוי ללכלך… למשחק תפקיד אבולוציוני-התפתחותי, ככל שנלמד להתמודד טוב יותר עם אתגרים דרך המשחק, כך נוכל להתמודד טוב יותר עם האתגרים בחיינו ונשרוד טוב יותר את החיים מלאי האתגרים שמחכים לנו מעבר לפינה. התגמול שאנו מקבלים מהתהליך הזה נקרא: סיפוק. זוהי תחושת הנאה נהדרת שעוטפת אותנו כשאנו מתקדמים בהתמודדות עם אתגר ולכן אנו רוצים לנסות שוב ושוב ושוב. ובקיצור (עומד להסתיים השיר הבא), התמודדת? למדת? התקדמת? תוגמלת בהנאה וסיפוק! מפתה…

מהו בכלל אתגר?
"דבר או רעיון המגרים רצונו של אדם או ציבור להתמודד איתם, להשיגם או להתגבר עליהם" כך מגדיר מילון אבן שושן את המילה אתגר שמקורה בשורש ג.ר.ה, מלשון גירוי – לעורר ולעשות חשק.
בואו נבחן ביחד את ההגדרה ונבין מהו האתגר שנמצא בבסיס הסלט שלנו שנקרא מישחוק. ראשית ברור לנו שמדובר על משהו שעושה חשק ורצון לקחת בו חלק. אם זה עושה חשק והמוטיבציה לקחת חלק באתגר היא פנימית, ניתן לקרוא לדבר אתגר או אפילו משחק. לאתגר שלושה מרכיבים חשובים: משהו להשיג, להגיע, להתגבר עליו = תוצאה/מטרה. על מנת להשיג, להתמודד או להתגבר, עלינו לעשות משהו = פעולה. ולסיום באתגר יש קושי מסוים שנובע מהמגבלות הניצבות בפנינו בדרך להשגת התוצאה = חוקים. (השיר נגמר כבר לפני דקה, אבל יצאנו לפרסומות אז הרשתי לעצמי עוד שורה אחרונה).

אתגר מאוזן יוצר זרימה
לו הייתי רוצה עכשיו לעשות את דרכי למטבח (אני תמיד רוצה), אז לא היה מדובר באתגר גדול. לו הייתי רוצה למנוע מעצמי לאכול את העוגה המגרה שבמקרר, זה כבר היה אתגר ממשי. אז מהו ההבדל בין השניים? האיזון בין רמת האתגר לרמת היכולת שלי להתמודד איתו, הוא שעושה את כל ההבדל והוא קריטי בכל האמור במשחוק. קראו את מחקריו של מיהַי צִ'יקסֶנְטְמְהַיִי (בהונגרית Csíkszentmihályi Mihály) בנושא זרימה (Flow) בספרו זרימה – הפסיכולוגיה של החוויה המיטבית, תרגום: יונתן בר, בהוצאת אופוס 2012 וגלו עד כמה האיזון הזה חשוב, מרתק ומשפר תוצאות.
מישחוק מוצלח מוצא את האיזון המושלם, זה הדורש אתגר קצת יותר קשה מרמת היכולת שלי להתמודד איתו. להגיע למטבח לא דורש מאמץ בכלל, אבל לא לאכול את העוגה דורש מאמץ גדול מידי עבורי. על מנת למצוא איזון נכון בין האתגר ליכולת, אני יכול לעשות אחד משני דברים: אם האתגר נראה לי משעמם, עלי להעלות את רמת הקושי ע"י הוספת הגבלות. אם האתגר נראה לי "גדול עלי", כדאי להוריד את רמת הקושי של האתגר, ע"י חלוקה שלו לאתגרים קטנים יותר. (חבל שנגמר השיר, אבל עוד מעט נגמר לי גם הדף ואיתו המאמר).

חוקים והגבלות – תבליני משחוק
אם נחזור לרגע לדימוי הסלט שלנו, אפשר לומר שהחוקים הם התבלינים של הסלט. בלי חוקים והגבלות, המשחק או האתגר לא יעשו חשק וגירוי ולכן יאבדו מערכם. גם שימוש חוזר באותם החוקים פעמים רבות מידי בתהליך מישחוק, יכול להיות כסלט שעמד מתובל זמן רב מדי, כל טעמיו הטובים קהו והוא איננו מגרה בכלל. מה שיקבע את רמת הקושי של האתגר, הם החוקים וההגבלות שאקבע לעצמי. אם ארצה ללכת למטבח ולהפוך פעולה פשוטה ומשעממת זו לאתגר, עלי להגביל את עצמי, כמו לדוגמה: ללכת רק על הקווים, אם אני דורך על קו עלי לחזור לנקודת ההתחלה, ללכת לאחור, ללכת בלי לראות, להימנע מלדרוך על הכלב וכד'.
על מנת להפחית את רמת האתגר שמציבה לי העוגה המפתה, עלי ליצור מערכת חוקים והגבלות שיהיה לי כיף להתמודד איתם ושייצרו רמת קושי פשוטה יותר, שאוכל לעמוד בה, כמו לדוגמה: אם אני לא אוכל אותה עד הערב, אני כותב לעצמי שיר הלל על המראה בחדר האמבטיה. מותר לי לאכול בכל שעה ביס קטן ובסך הכל לא יותר מחצי פרוסת עוגה. בכל פעם שאני חושב על העוגה עלי לשיר לעצמי עוגה עוגה עוגה ולהמציא מילים משכנעות שלא לאכול אותה… אסור לי לאכול מהעוגה לבד ועלי לחלוק אותה עם מישהו שאני בוחר. עברו שוב על החוקים וההגבלות שהצבתי לעצמי בדוגמאות ונסו לגלות מהם שלושת סוגי החוקים בהם השתמשתי?
ישנם שלושה סוגי חוקים שהם למעשה הגבלות בהן נשתמש בתהליך מישחוק : מה צריך לעשות, מה אסור לעשות ואם… אז….
רגע לפני שהשיר והמאמר מסתיימים להם יחדיו, חשוב להבין שהגבלה בסגנון של אם…אז… אינה מתייחסת לחוקים כמו: אם תסדר אז תקבל מתנה – זהו שוחד ולא משחק! במשחק הכל נשאר בתוך מסגרת המשחק כשהמטרה המרכזית היא להנות יותר מהדרך ולא מהתוצאה. שהרי אם נלמד ליהנות מהדרך, התוצאות יגיעו כבר מעצמן!

אז איך ממשחקים
חזרו לתחילת המאמר וקראו שוב על הבסיס של מישחוק, או המתינו למאמר הבא בו נתחיל להכיר את עקרונות המישחוק התוצאתי. בינתיים אתם מצויידים בקערה! שיהיה בהצלחה ובהנאה.
(עמדתי באתגר! תוגמלתי בתחושת סיפוק – אני את המאמר הזה כבר אוהב. פרגנו בלייק אם גם אתם).

אור ברנט,